לנתי מ-Loomio הייתה הזדמנות לראיין את סטאקו טרונקוסו, המנהל האסטרטגי של P2P Foundation וממייסדי Guerrilla Translation, קולקטיב תרגום המכוון לנחלת הכלל, שמגייס בימים אלה מימון המונים ליוזמה חדשנית בשם Think Global / Print Local.
Guerrilla Translation קיבל השראה מ-P2P Foundation, ובפרט מהעבודה התיאורטית של מייסדה, מישל באוונס. ניסינו ליישם את העקרונות של קואופרטיב פתוח על תחום התרגום — דברים כמו יצירה פעילה של משאבים משותפים, רישוי copyfair, חשבונאות המבוססת על תרומה ופוסט־קרדנציאליזם. הקולקטיב קיים כיום שלוש שנים, וסיפקנו שפע של תרגומים בהתנדבות מאנגלית לספרדית ולהפך.
התחלנו משום שקראנו מאמרים שרצינו לחלוק עם חברינו דוברי הספרדית או האנגלית. לא היו מספיק תרגומים, אז התחלנו לעשות זאת בעצמנו. כל העבודה שלנו נעשית בידי אנשי מקצוע אנושיים ומנוסים: מתרגם או מתרגמת ועורך או עורכת לשונית עובדים יחד כדי להעביר את המסר של המחבר בצורה מדויקת ככל האפשר. זה נהדר למחברים, שרעיונותיהם מגיעים לקהל רחב יותר. ולפעמים זה גם מעורר בהם השראה לחקור את ההקשר של הקהל החדש ולכתוב עליו.
כעת אנחנו משתפים פעולה עם ארבע הוצאות לאור קטנות המכוונות לנחלת הכלל בפרו, ספרד, מקסיקו וארגנטינה, כדי לתרגם ולהוציא לאור את ספרו המצוין של דייוויד בולייר, “Think Like a Commoner”. הפרויקט מבוסס על “Design Global, Manufacture Local”, מאגר עיצוב עולמי פתוח ומשתף בנחלת הכלל, המזין ייצור של חפצים מוחשיים בידי קואופרטיבים וסדנאות ייצור מקומיים קטנים, מרחבי יצירה ומעבדות ייצור דיגיטלי. אנחנו מגייסים כעת מימון המונים דרך Goteo, פלטפורמת מימון המכוונת לנחלת הכלל.
כך זה עובד: Guerrilla Translation מתרגם את הטקסט לספרדית. לאחר שנסיים, נפיץ את הגרסה הדיגיטלית באינטרנט תחת
רישיון ייצור שיתופי, כך שכל אחת ואחד יוכלו לקרוא או להוריד אותה. לאחר מכן, מי שירצו עותק מודפס יוכלו להזמין הדפסה ומשלוח ממרכז ההוצאה לאור הקרוב אליהם. אנחנו מאמינים מאוד שהפרויקט מעניין את העוסקים בנחלת הכלל ברחבי העולם, ולא רק דוברי ספרדית, שכן הוא מבשר את סוגי יכולות הייצור שאנחנו רוצים לעודד. אנחנו מתכננים להרחיב את הרשת בקרוב מאוד, כדי להתחיל להוציא לאור ולהדפיס חומרים באנגלית — אז כדאי להמשיך לעקוב!
למה אנחנו משתפים פעולה
המערכת הרחבה מעדיפה תחרות בכל מחיר, כאילו מדובר בדבר רצוי. כך העמדה האידאולוגית הזאת הופכת למיתוס שמנציח את עצמו, עם השלכות הרות אסון על החברה ועל כדור הארץ. אבל שיתוף פעולה אינו רק מילת באזז שמעוררת תחושה טובה ותעלים בקסם את כל צרותינו. זהו תהליך אישי, לעיתים כואב, של בחינה מחדש של אמונות על עצמנו ועל אחרים, ושל לקיחת סיכונים.
בחברה הזאת פשוט לא מלמדים אותנו לשתף פעולה, ולכן עלינו ללמד את עצמנו ואיש את רעהו. לפעמים זה מרגיש כמו גישוש באפלה. אבל כשמושיטים יד ומוצאים יד אחרת, זו התחושה הטובה בעולם. ככל שנעשה זאת יותר, כך נשתפר בכך.
כשאנחנו מספרים על הפוטנציאל של הפרקטיקות האלה, אנחנו מקווים שאנשים יראו שיש דרך מעשית לצאת מהמשברים שאנחנו שקועים בהם.
בקנה המידה הרחב ביותר, הצלחה פירושה שנחלת הכלל תתפוס מקום מרכזי יותר בפוליטיקה ובייצור, ושיתפתח שפע של פתרונות יצירתיים המבוססים על אחריות למשאבים המשותפים שלנו. באמצעות קמפיין Think Global, Print Local נוכל להוציא לאור ולהפיץ ספרים חיוניים שיעוררו השראה בקרב מובילי שינוי, בלי להיכנע למגבלות ולכללים של עולם ההוצאה לאור המסורתי. ידע צריך להיות חופשי וגלובלי, אבל הייצור יכול להיות מקומי, להסתמך על נחלת הכלל וגם להשיב לה.
קבלת החלטות באינטרנט
נתקלתי בבעיה בקולקטיבים הפועלים באינטרנט. לפעמים קשה מאוד להעביר מידע חיוני מסוים באופן מקוון: רגש, הומור וחיבה. במפגש פנים אל פנים אנחנו שואבים מידע רב מהבעת הפנים או מתנוחת הגוף של האדם שמולנו, אבל כל זה חומק מאיתנו באינטרנט.
מערכות האינטראקציה המקוונות שלנו צריכות להיות ברורות ומגוונות ככל האפשר, כדי לאפשר ליותר מעצמנו לבוא לידי ביטוי. הבהירות הזאת חיונית כשמדובר בקבלת החלטות. עלינו לטפח מרחבים מקוונים שבהם כולם יכולים להישמע ואי־ההבנות מצטמצמות למינימום.
שמעתי על Loomio דרך מאמר של דאגלס ראשקוף , בדיוק כשארגנו את ההשקה של Guerrilla Translation. קיבלנו השראה מ־Occupy ומתנועת 15-M, ולכן הרגשנו מיד ש־Loomio הוא קולקטיב אחות.
בשנתיים האחרונות אנחנו משתמשים ב־Loomio באופן אינטנסיבי. הוא הפך לכלי תקשורת חיוני — ב־Guerilla Translation, ב־P2P Foundation ובתיאום עם הקבוצות ברשת ההוצאה לאור של קמפיין Think Global/Print Local.
ברשת ההוצאה לאור השתמשנו בשילוב של דוא״ל, VOIP ומסרים מיידיים — אבל זה לא עבד. מידע רב ובעל ערך הלך לאיבוד בין הכלים. נדרש קצת שכנוע, אבל בסופו של דבר כולם נרשמו ל־Loomio, וכעת התקשורת וקבלת ההחלטות השתפרו מאוד. אין צורך לחפש בשרשורי דוא״ל אינסופיים כדי לראות מתי התקבלה החלטה זו או אחרת. הכול מוצג בבירור.
אנחנו משתמשים ב־Loomio כדי לקבל החלטות על הוצאה לאור. למשל, קיבלנו משוב על השימוש ברישיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי, אז דנו בחלופות ובסופו של דבר בחרנו ברישיון Peer Production License. היה נהדר שהדיון הוצג בבירור ונשמר בארכיון לעיון בעתיד. בקבוצה המגוונת מאוד הזאת השתמשנו ב־Loomio גם כדי לקבוע סדרי עדיפויות, לתכנן את קידום הקמפיין ואת התקציבים ולפתור סכסוכים.
למעשה, בהתחלה היו לנו כמה קשיים. אנשים לא רוצים לצאת מ״אזור הנוחות״ של שימוש בדוא״ל לכל דבר. אחרי שמתגברים על המחסום הזה קל לראות את היתרונות, אבל לפעמים איבדנו אנשים שגיבשו דעה מראש עוד לפני שניסו.
דוא״ל מצוין להתכתבות בין שני אנשים, אבל מניסיוני דיונים עם יותר מ־5 אנשים לרוב לא מתקדמים לשום מקום, וקשה מאוד לקרוא אותם או להצטרף אליהם בשלב מאוחר יותר. קל להתחיל להשתמש בקבוצת Facebook, אבל דיונים הולכים לאיבוד, אי אפשר לארגן אותם בתת־קבוצות ואין מנגנון לקבלת החלטות. ובאופן כללי, מדיה חברתית אינה מקום מוצלח במיוחד לעבודה כשמנסים להימנע מהסחות דעת.
Loomio פותר את כל זה, ומאחוריו עומדים אנשים אמיתיים ונחמדים שאפשר לדבר איתם, במקום תאגיד חסר פנים. אז כדאי להתמיד ולצרף את כולם!
אפשר לקרוא עוד על עבודתו של סטאקו עם P2P Foundation באתר Commons Transition ובבלוג היומי. ואפשר גם לתמוך בקמפיין מימון ההמונים Think Global / Print Local!
תגיות: קהילה סיפורי לקוחות
